נס רפואי באשקלון: החניכות של "איחוד הצלה" שהחזירו את אלדד לחיים

השקט של שגרת הצהריים באשקלון הופר ברגע אחד של דרמה גורלית. אלדד עובדיה, בן 41, התמוטט בביתו בפתאומיות, כשליבו חדל מפעול. האירוע, שהחל כחשש כבד לחייו של אב משפחה, הפך בזכות תגובה מהירה ומקצועית לסיפור של ניצחון הרוח והידע המקצועי.

ארבע חניכות בקורס החובשים של "איחוד הצלה" בסניף אשקלון  אביגיל פינטו, בת אל חתוכה, אסתר כהן ואפרת דוידי  יצאו למשמרת צפייה באמבולנס, כחלק בלתי נפרד מהכשרתן המעשית. הן לא תיארו לעצמן שדווקא במהלך המשמרת הזו, הן ימצאו את עצמן בחזית המאבק על חיי אדם.

כשהגיעו לזירה, התמונה הייתה מורכבת ומתוחה. הן זיהו את אלדד כשהוא מוטל על הרצפה, ללא דופק וללא נשימה. בזמן שהן מבינות את חומרת המצב, גיסו של אלדד ניסה להעניק לו סיוע ראשוני. החניכות לא היססו לרגע. באומץ לב ובקור רוח, הן החליפו אותו באופן מיידי.

בסנכרון מושלם, כפי שלמדו בשיעורים העיוניים ובתרגולים המפרכים בכיתה, החלו בביצוע החייאה מתקדמת. הן עבדו בנחישות, השתמשו בדפיברילטור, והעניקו שוק חשמלי במדויק. כל שנייה הייתה קריטית, וכל פעולה שלהן בוצעה בסכימה רפואית קפדנית, תוך ליווי של חובש ותיק שהיה עימן. הפעילות המקצועית שלהן היא זו שהכריעה את הכף והחזירה את הדופק לליבו של אלדד.

השיא המרגש התרחש מספר שבועות לאחר מכן. במהלך שיעור שגרתי בקורס החובשים, נפתחה דלת הכיתה, ואלדד עובדיה נכנס פנימה. הנוכחות שלו בחדר, חי ונושם, היממה את החניכות. במעמד מרגש שגרם לכל הנוכחים להזיל דמעה, אלדד הודה למצילות שלו. "אני עומד כאן היום בזכותכן", אמר בהתרגשות, "אין לי מילים להודות לכן על מה שעשיתן בשבילי ובשביל המשפחה שלי. קיבלתי את החיים שלי במתנה".

המתנדבת אביגיל פינטו סיכמה את הרגע בתחושות מעורבות: "פעלנו לפי מה שלמדנו, אבל ברגע שהוא נכנס לכיתה הבנו באמת מה המשמעות של מה שעשינו. זה רגע שלא נשכח בחיים".

המקרה הזה אינו רק הצלחה רפואית; הוא תעודת כבוד לארגון "איחוד הצלה" ולסטנדרט ההכשרה הגבוה של מתנדביו. הוא ממחיש כיצד ידע, תרגול והצטיידות נכונה בדפיברילטור הופכים אזרחים מן השורה למלאכי חסד. עבור החניכות, זו הייתה טבילת האש המשמעותית ביותר, שיעור לחיים שילווה אותן לאורך כל הקריירה הרפואית שלהן. עבור אלדד, זוהי ההזדמנות השנייה שקיבל, מתנה שניתנה לו בזכות נחישות של ארבע נשים צעירות שסירבו להרים ידיים מול המוות.

המקרה מוכיח פעם נוספת כי החוסן הקהילתי של אשקלון מתבטא בנכונות של תושביה להשקיע, ללמוד ולהתנדב למען הכלל, ובסופו של דבר  להציל חיים.

כתבה: אלעד קקון |  צילום: איחוד הצלה