מי עושה את הקבב הכי טוב באשקלון? יצאנו לבדוק
מאת: אלעד קקון | צילום: אשקלון עכשיו
יש דברים שלא צריך עליהם יותר מדי הסברים. קבב טוב, למשל, צריך להגיע לשולחן כשהוא עסיסי, חם, מתובל כמו שצריך ובעיקר כזה שעושה חשק לקחת עוד ביס. אבל האם כל מי שמגיש קבב באשקלון באמת יודע לעשות את זה?
יצאנו לבדוק.
בחרנו שלושה מקומות באשקלון שמגישים קבב, טעמנו, בדקנו את הטריות, את המנה, את הסלטים, את השירות ואת החוויה הכללית ובסופו של דבר גם נאלצנו לבחור מנצח.
כדי לנסות להיות כמה שיותר אובייקטיביים, את הבדיקות ביצעו עבורנו חברים שאינם תושבי אשקלון, כדי להגיע עם כמה שפחות היכרות מוקדמת או העדפה למקום כזה או אחר.
במקום הראשון: קבב התקווה – אבי חוגי .
אחרי טעימות, התלבטות ואפילו ויכוח קטן בין חברי "צוות הבדיקה", הגענו להחלטה: קבב התקווה הוא הקבב שהגיע למקום הראשון אצלנו.
כבר מהרגע שהמנה הגיעה, היה ברור שמדובר במשהו שנעשה עם הרבה תשומת לב.
הקבב היה עסיסי, חם, מתובל וטעים, כזה שלא צריך להעמיס עליו תוספות כדי ליהנות ממנו. הבשר עצמו עשה את העבודה.
אבל לא רק הקבב קיבל אצלנו נקודות.
אחד הדברים הבולטים היה שפע הסלטים מגוון גדול של סלטים טריים שהוגש ויצרו תחושה של ארוחה נדיבה ולא של "רק קחו משהו ליד הקבב".
ואז הגיע גם המרכיב שאי אפשר למדוד במשקל או בניקוד: השירות.
אבי חוגי, שהכין את הקבב, קיבל אצלנו נקודות גם על החיוך והיחס. זה אולי נשמע כמו פרט קטן, אבל כשאתה מגיע לאכול, היחס שאתה מקבל הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה.
בסופו של דבר, אחרי דיון בין הטועמים, קבב התקווה ניצח ברוב קולות.
מקום שני: כמעט הפתעה
המקום השני היה קרוב מאוד לפסגה.
מדובר במקום נוסף שבו הקבב היה ממש טוב, טעים ומשביע, ובשלב מסוים אפילו התפתח ויכוח אמיתי סביב השאלה מי צריך לקבל את המקום הראשון.
הקבב עמד יפה במבחן הטעם, אבל בסיכום הכולל כולל המנה, התוספות, הסלטים והשירות קבב התקווה הצליח לעבור אותו בהפרש קטן.
כלומר, אם אתם מחפשים קבב טוב באשקלון, גם המקום הזה בהחלט ראוי להיכנס לרשימה.
ויש גם מקום שלא עבר את המבחן
כאן כבר הדברים היו פחות נעימים.
בחרנו שלא לפרסם את שם המקום, למרות שמדובר בקבב מוכר מאוד באשקלון, וזאת לא מתוך רצון "להפיל" עסק אלא משום שהבדיקה שלנו היא מדגמית ואנחנו מעדיפים להתמקד במי שקיבל אצלנו ציונים גבוהים.
אבל אי אפשר להתעלם מהחוויה.
כבר בשלב השירות נתקלנו בחוויה שהותירה טעם לא טוב, ואף זעזעה אותנו. קיבלנו חמגשית קטנה עם צ'יפס עבור שלוש המנות. מכיוון שהמנות יועדו לשלושה אנשים שונים, חזרנו וביקשנו להפריד את הצ'יפס.
בתגובה נאמר לנו: "חמגשית זה לשלוש מנות". התעקשנו וביקשנו לקבל את הצ'יפס בשקיות נפרדות. בתגובה קיבלנו שלוש שקיות ריקות, ונאמר לנו לאסוף ולהעביר את הצ'יפס בעצמנו מהחמגשית.
מדובר אולי בבקשה פשוטה, אבל מבחינתנו זו הייתה חוויית שירות מפתיעה ולא נעימה, כזו שהותירה אצלנו רושם שלילי כבר מהרגע הראשון.
גם הסלטייה לא הצליחה לעורר תיאבון. המגוון היה דל ולא ממש היה משהו שמשך אותנו לקחת.
לכך הצטרפה העובדה שהמקום היה ריק בזמן הביקור נתון שאנחנו מציינים כחלק מההתרשמות בלבד, ולא כמדד לאיכות העסק.
בשלב הזה, המנה פשוט הוזזה הצידה.
לא בגלל שהקבב עצמו היה בהכרח הגרוע ביותר שטעמנו, אלא משום שהחוויה הכוללת לא הייתה מספיק טובה כדי להמשיך בבדיקה.
אז מי לוקח?
אחרי שלושה מקומות, כמה טעימות, לא מעט סלטים וגם ויכוח אחד קטן יש לנו מנצח.
קבב התקווה – אבי חוגי .
העסיסיות של הקבב, הטריות, השפע ובעיקר היחס של אבי חוגי הכריעו את הכף.
כמובן, מדובר בבדיקה שלנו, בנקודת זמן מסוימת ובשלושה מקומות בלבד. הטעם הוא עניין אישי, ומה שאנחנו אהבנו במיוחד לא בהכרח יהיה הבחירה של כל אחד.
אבל אם אתם שואלים אותנו איפה היינו מתחילים את סיבוב הקבב הבא שלנו באשקלון?
בקבב התקווה – אבי חוגי בעל חיוך זהב .
